קורס- אוניברסיטת קייץ בלוזאן. הכל התחיל ממייל מסקרן המציע השתתפות בקורס קיץ בלוזאן שבשוויץ. המעוניינים להשתתף הוציאו דף ועט (או יותר נכון מסך ומקלדת מחשב) והתבקשו לכתוב מדוע לבחור בהם זה מתבקש. ואז יום בהיר אחד התבשרנו שנבחרנו לצאת לקורס, בת-חן למודת הטיולים והטיסות ומתי שקצת נלחץ מכל העניין. לאחר קריאה על שוויץ, שפשוף האנגלית, האזנה להרצאות TED מחשבות שניות ותכניות שונות (בת חן צרפה לקורס טיול נחמד במדינת הגבינות והשוקולדים) הגענו לקורס.
זה התחיל בהגעה למלון (טוב נו לא מלון אכסניית נוער). פגשנו שם את קינדה בחור מבוקינה פסו שלא ממש דיבר אנגלית ושכנענו אותו שהוא אמור לבוא אתנו להתכנסות. שם פגשנו הרבה אנשים מהמון מקומות (הודו, סין, קנדה, שוויץ, ארה"ב ועוד). לקח לנו זמן להבין מי נגד מי אבל לפחות פינקו אותנו בחיוכים לבביים ופיצות. למחרת התחלנו בהרצאת הקדמה באנגלית במבטא צרפתי כבד, נבהלנו שאם כך כל ההרצאות כנראה לא נבין כלום בשבועיים הקרובים, אך המצב במהרה השתפר, גם אנחנו הבנו יותר עם הזמן וגם מגוון המרצים הקל עלינו . לאורך השבועיים למדנו קצת סינית, אנגלית, ספרדית וצרפתית וחברינו קינדה בסוף כבר דיבר אנגלית יותר טוב מאתנו.
הלימודים החלו בנסיעת בוקר במטרו המקומי והיום כלל הרצאות מרתקות ממרצים בכירים מכל העולם. הנושא הכללי היה אתיקה בעבודה סוציאלית בדגש על הגנת הילד, שימוש בחומרים פסיכואקטיביים (יעני -סמים) ומהגרים בלתי חוקיים. נגענו בפרדוקס בין זכויות אדם וזכויות אזרח, סוגיות אתיות בעולם גלובאלי שהולך ונהיה קוטבי, בהתמכרויות ובאופן בו שוויץ מתמודדת אם התופעה- (https://www.youtube.com/watch?v=csnTAz0Sth8- סרט אנימציה שמסביר את התפיסה השונה). למדנו על חשיבות העו"ס בפוליטיקה ובקביעת מדיניות ואף אחת המרצות סיפרה את סיפורה האישי על בנה שמת ממנת יתר והמקום שלנו כעובדים סוציאליים כמקדמי שינוי. היו נציגים בכירים של המערכת הרפואית בשוויץ וחברים בוועדות אתיקה. מרצים מהודו, סין, ארה"ב ונציגתנו מישראל פרופסור רות לנדאו הציגו סוגיות אתיות שונות כפי שבאות ליידי ביטויי במקומות שונים בעולם. נגענו בסוגיות אתיות הנוגעות לשימוש שכולנו עושים בטכנולוגיות החדשות (www.asawb.org, www.naswdc.org – אתרים שעוסקים בעניין) וכן כיאה לסוגיות אתיות- בפילוסופיה של קבלת החלטות והאחריות על קבלת ההחלטות.
מעבר להרצאות הפרונטאליות ביקרנו באתרים שונים, פגשנו עובדי out rich שעובדים עם נוער, ביקרנו בסוג של משפחתון לנערות במצוקה (מאד שונה ממה שיש בישראל), היינו במרכז לנרקומנים ואלכוהוליסטים המאפשר מרחב מוגן ומספק מזון, היגיינה ואף "כלים נקיים" לשימוש בסמים במטרה לצמצם הידבקויות במחלות מדבקות, וכן במערך דיור של מהגרים בלתי חוקיים (בשוויץ נותנים להם קורת גג אוכל, בריאות ולילדים חינוך- בחינם). כמו כן העמותה המפעילה את המקום מקבלת מימון על ידי המדינה ומעניקה טיפול פסיכולוגי ותעסוקה למהגרים בלתי חוקיים ומבקשי מקלט. ובנוסף היו לנו כמעט כל יום כמה שעות של סדנאות וחשיבה על סוגיות אתיות עם סטודנטים כמונו ממקומות שונים בעולם. היה מרתק לשמוע ולהשוות את המקצוע, הגישה והחזון אצלנו לזה המתקיים בארצות השונות.
הרובד התרבותי-חוויתי היה מעשיר לא פחות. כבר ביום הראשון כחלק מובנה מהכיבוד הייתה הרמת כוסית של יין איכותי. היו סיורים ליערות, להרי האלפים, לכרמים ולאגמים, היו טעימות (עד שהתפוצצנו) של גבינות מותכות (ראקלט) וכן יינות. כל ערב היה בילויי עם החברים החדשים לפעמים מנגל וטבילה באגם, לעיתים צפייה במשחקי היורו על מסכי ענק, טיול בעיר או ביקור בבר המקומי. חלקנו עשינו ספורט כגון ריצות או שחייה באגם ובעיקר היה מאד כייף ומעשיר.
בשורה התחתונה אנו ממליצים בחום רב לכל מי שיזדמן לו להצטרף לחוויה הייחודית הזו בשם אוניברסיטת הקיץ (שנה הבאה בהונג קונג ובשנה אחרי אצלנו בעברית). זה היה שווה ברמות שקשה להעלות על הכתב!!
|
|