מקומות ההכשרה:

כל הסטודנטים של המגמה עושים הכשרה בקבוצות למידה של המגמה הקהילתית, ובשנת תשע"ז ההכשרה תתקיים במספר שכונות.  

לאחר 3 שנים בהן רוב הסטודנטים היו מרוכזים באזור בקעה רבתי (שכולל את השכונות ארנונה, צפון תלפיות, שיכוני תלפיות, מקור חיים, אבו טור ובקעה), תהיה קבוצת למידה של כ-4 סטודנטים באזור.  

אחרי שנה אחת מוצלחת ב- 2015-6 של קבוצת למידה בת 4 סטודנטים בצור באהר, נמשיך להפעיל קבוצת למידה של סטודנטים באזור.

החלו התייעצויות עם גורמים קהילתיים ועירוניים, על מנת לבחור 3 עד 4  שכונות  נוספות בירושלים בהן ימוקמו קבוצות של בין 4 עד 6 סטודנטים. מספר השכונות שייבחרו יהיה תלוי במספר הסטודנטים שיירשמו למגמה ובתכניות לקליטת סטודנטים בכל שכונה.  

בכל השכונות, ישולבו הסטודנטים במסגרות שונות בקהילה, ביניהן במנהל הקהילתי ולשכת רווחה. שיבוצים אחרים אפשריים יהיו במרכזים למיצוי זכויות, מרכזי עוצמה, ובעמותות וארגונים קהילתיים המצויים בשטח הגיאוגרפי של השכונה . 

השיבוץ בשכונות ובסוכנויות השונות מתבצע לקראת תחילת שנת הלימודים בשיתוף בין  רכז המרכז, מר אדי גדאלוף ובין הסטודנט לאחר מילוי שאלון עדיפויות ע"י הסטודנט וקיום הראיונות האישיים.

להלן מקומות ההכשרה במרכז:

מנהלים קהילתיים 

רעיון המנהל הקהילתי מתבסס על העיקרון של איגום המשאבים התרבותיים, החברתיים והפיזיים ברמה השכונתית במערכת משולבת אחת הרואה את כלל תושבי השכונה כאוכלוסיית היעד שלה. המנהל הקהילתי נועד לעצב, לתאם, לשלב ולהפעיל את התוכניות של כל השירותים ברמה השכונתית, לקבוע את מוקד התערבותם ואת סדרי העדיפויות ביניהם, למען רווחתם של הפרט, המשפחה והקהילה. ייחודו של המנהל הקהילתי בהיותו עוסק בעת ובעונה אחת הן בעיצוב ובתכנון המדיניות והן באספקת השירותים הבסיסיים לתושבי השכונה. במסגרת המנהל הקהילתי יכולים תושבים פעילים למצוא זירה לפעילותם במערכת ארגונית המאפשרת להם לעצב ולתכנן את המדיניות השכונתית, אך גם לכוונה באורח ממשי ובחיי היום יום.

לשכות רווחה  

לשכת הרווחה מעניקה שירותי ייעוץ, טיפול ותמיכה בקהילות גיאוגרפיות. אוכלוסיות היעד של הלשכה: יחידים ומשפחות, ילדים ונוער, זקנים, משפחות צעירות, עולים חדשים ובעלי צרכים מיוחדים. בנוסף לעבודה עם משפחות ויחידים, מפעילות לשכות הרווחה קבוצות שונות ותכניות בקהילה. בחלק מהלשכות יש עובדים קהילתיים בצוות. 

מרכזים למיצוי זכויות

מרכזים למיצוי זכויות מטפלים בכל התחומים הנוגעים לבירוקרטיה והתנהלות מול הרשויות. המרכז מטפל במגוון תחומים כגון ביטוח לאומי, משרד השיכון, הוצאה לפועל, ארונה, דו"חות חנייה, קביעת תור ל"שכר מצווה" ועוד. המרכז עוסק במתן מידע ומעקב אחר ביצוע משימות. מרכז למיצוי זכויות מופעל ע"י מתנדבים ומקבל פניות מכלל האוכלוסייה. בנוסף המרכז מעודד ומלווה קבוצות פעילים לשינוי מדיניות חברתית.

מרכזי עוצמה 

מרכזי עוצמה מכוונים לאנשים שעיקר קשייהם הם עוני ומצוקה כלכלית, ושהם מודרים ומתקשים למצות את זכויותיהם. מרכזי עוצמה מהווים מעטפת ארגונית מקצועית, הפועלת במחלקה לשירותים חברתיים שבסיסה ערכי, ומכוונת לשילוב אנשים החיים בעוני ובהדרה באמצעות גישה שתפנית ומעצימה, הגברת ההשתתפות, מיצוי זכויות, זיהוי צרכים ומענים ושיפור השירות והיחסים בין עובדים סוציאליים ולקוחות.

עמותות וארגונים קהילתיים 

במידה ויש ארגון קהילתי המשחק תפקיד קהילתי-חברתי חשוב בשכונה שתיבחר, תיבדק אפשרות של שיבוץ סטודנט או שני סטודנטים בארגון.

כתובת: מחלקה לעבודה סוציאלית קהילתית

כיכר ספרא בניין 7 (מרכז העיר)

טלפון: 6295714, 6297961

אשת קשר המחלקה: KRNIKI@jerusalem.muni.il  ניקי קריגר

מדריכים: יוסי אונטרמן ותמי גרוס

עבודה קהילתית פונקציונלית ברמה עירונית

עיריית ירושלים אחראית לרווחת כלל תושבי העיר .  כרשות מקומית, בידיה הסמכות והאחריות לאספקת מגוון שירותים. העירייה שמה דגש על שיתוף ציבור ומעורבות תושבים בקביעת המדיניות העירונית וארצית.  הסטודנטים לעבודה קהילתית יפעלו לקידום נושאים אלו. הסטודנטים פועלים במסגרת המנהל לשירותי קהילה בעירייה האמון על רווחת תושבי העיר, בו פועל אגף רווחה וכן המחלקה לעבודה קהילתית ומשאבי קהילה.

הסטודנטים ייטלו חלק בפעילות היחידות השונות במנהל קהילה ובאגף הרווחה ובייחוד בריכוז או ליווי פורומים בהם נדרש שיתוף ציבור וארגונים. בשנים האחרונות פרויקטים של סטודנטים כללו: עיר ידידותית לזקנים (בהובלה של המחלקה לזקן), בקידום מודעות לבריאות בקרב נשים (במסגרת אחריותה של יועצת ראש העיר לענייני נשים) , יצירת אתרי טבע עירוניים, ליווי לקבוצות תושבים עירוניים שמקדמות את הזכות למים וזכויות של אימהות הד הוריות ברמה עירונית וארצית (במסגרת אגף הרווחה).

כל סטודנט ישובץ מראש במחלקה שונה .

מחויבות הסטודנט: מתקיימות פגישות חודשיות בהנחיית ניקי קריגר לכל הסטודנטים לעבודה קהילתית מהאוניברסיטאות השונות אשר עושים הכשרה מעשית במחלקה. הפגישות נקבעות בתאום עם הסטודנטים.

כנפי נשרים 3, ירושלים 9546406

טלפון: 02-6521308 פקס: 02-6221283

מדריכה: תמי גרוס  116tami@gmail.com

ארגון בזכות המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות פועל לקידום השוויון של אנשים עם מוגבלות פיסית, שכלית, חושית ונפשית, ולשילובם ולשיתופם בחברה בכל תחומי החיים. שמנו, ‘בזכות’, משקף את התפיסה המנחה אותנו, לפיה לכל בני האדם עומדות זכויות בסיסיות לכבוד, שוויון, השתתפות בחברה. על פי תפיסה זו, אנשים עם מוגבלות זכאים למענה של החברה ולהתאמה לצרכיהם היחודיים בזכות ולא בחסד.

בזכות הוקם בשנת 1992 על ידי האגודה לזכויות האזרח, והפך תוך זמן קצר לארגון עצמאי. בזכות מהווה כתובת לאנשים שזכויותיהם נפגעו בגין מוגבלותם, לבני משפחותיהם, לאנשי מקצוע, לארגונים הפועלים בשטח בתחום זה ולקובעי מדיניות בכנסת ובממשלה. בזכות פועל בשם ולמען אנשים וילדים עם כל סוגי המוגבלות: פיסית, שכלית, נפשית, חושית ואנשים עם לקויות למידה, ללא הבדל דת, גזע, מין, גיל, מעמד ולאום.

תחומי הפעילות המרכזיים של הארגון הינם: שילוב בחינוך לילדים עם מוגבלות והבטחת זכויותיהם, דיור בקהילה וסיוע אישי, תעסוקת אנשים עם מוגבלות, כשרות משפטית (אוטונומיה ועצמאות להבדיל מתלות ואפוטרופסות), נגישות השירות, נגישות לצדק והליך הוגן, קידום ההכרה בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות נפשית בישראל, האמנה לזכויות אנשים עם מוגבלות. מוקד פניות הציבור של בזכות מעניק מענה, ליווי וסיוע פרטני בנושאים אילו ובנושאים נוספים.

פעילותינו נעשית על ידי צוות מיומן ומקצועי, המסתייע במתנדבים, מלגאים וסטודנטים.

השנה הסטודנטית פעלה בצמוד ליועצת המשפטית של הארגון בנושא של זכויות אנשים המאושפזים בבתי חולים לחולי נפש.

ייו"ר הארגון: גילה זיידל

כתובת:  רחוב דגל ראובן 8 (קריית משה)

טלפון:   6599553

כתובת אימייל:  ofek@ofek-liyladenu.org.il,     http://www.ofek-liyladenu.org.il

מדריכה:  אפרת בנימין

אופק לילדינו הוא, ארגון ארצי של הורים לילדים לקויי ראיה ועיוורים הפועל למען קידום זכויות הילדים לצד בניית קהילת משפחות אכפתית ותומכת.  אופק לילדינו אכן מהווה משפחה גדולה  של למעל אלף משפחות מכל הארץ ומכל המגזרים להן ילד/ה עיוור או לקוי ראייה. את העמותה הקימו הורים בשנת 1997 והורים הם אלו שממשכים להוביל אותו גם היום.  העמותה עוסקת בסנגור ומיצוי זכויות, בפעילות לשינוי מדיניות מול רשויות המדינה, בפיתוח ומתן שירותי תמיכה וסיוע כגון: קו "משפחה למשפחה", סיוע לימודי בבתים, פיתוח עבודת נוער, קבוצות מונחות להורים, קבוצת צעירים ועוד. הסטודנטים מהווים חלק משמעותי בצוות ושותפים בחשיבה מעבר לפרויקטים הייחודיים שלהם. 

מטרות הארגון הן:

• להגן על ילדינו כדי שלא יפגעו בזכויותיהם ולפעול למען שיפור מצבם
• לבנות ‘ קהילה ’ שתעניק שייכות, תמיכה הדדית ואוזן קשבת להורים, לילדים ולבני המשפחה
• לפעול ולעשות כל שניתן כדי שילדינו ירכשו יכולות ומיומנויות מעשיות, רגשיות וחברתיות  ויפתחו חוסן נפשי, עצמאות, ביטחון ואמונה בעצמם וביכולתם
• לדאוג לאיסוף ולמתן מידע נגיש ומעודכן
• להוות גורם המאחד ומשפיע על יצירת שיתוף פעולה בין ההורים לבין השירותים  בקהילה
• לפתח הבנה, סבלנות וסובלנות בקרב האוכלוסייה הרחבה

הפרויקטים של הסטודנטים בשנים האחרונות כללו פיתוח ולווי תוכנית "רואים אחרת", פרויקט המופעל ע"י צעירים עיוורים ולקויי ראייה מהעמותה ומקדם את מודעות הציבור ביחסם לאנשים עיוורים, בסנגור, קידום פרויקט מוזיקה, הפקת סרט תדמית וכן ביצירת תשתית פעילות באזור הדרום. יתכן גם פעילות במזרח ירושלים.

בין אנשי צוות הארגון מובילים 2 עובדות קהילתיות.

יש צורך בגמישות בשעות העבודה בארגון. רוב פגישות  הפעילים מתקיימים אחרי הצהריים או ערב. ישנם פרויקטים בהם פגישות מתקיימות בתל אביב.

הערה:  יש גם אפשרות לפרויקט שעובד עם הורים בדרום הארץ, בעיקר בבאר שבע, אך דרוש הגעה לירושלים לישיבות צוות ולהדרכה.

מנהלת הארגון: רונית הד

יו"ר ודעת היגוי הארגון: פרופ יצחק גלנור

כתובת:  רחוב יד חרוצים 9 (תלפיות)

טלפון:  073-2445103

כתובות האימייל:  shatil@shatil.nif.org.il   ,  www.shatil.org.il

מדריך: קרלוס שטיגליץ   -    כתובת האימייל:   carlos@shatil.nif.org.il

שתיל הוא ארגון הפועל למען שינוי חברתי יחד עם פעילים, ארגונים, רשתות ותנועות חברתיות בארץ ובעולם.

כל אלה מייצגים קבוצות תרבות וזהות שונות, ובהם יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל. שתיל הוקם על ידי הקרן החדשה לישראל כדי לסייע לבנייתה של החברה האזרחית ולחיזוקה, על ידי תמיכה בארגונים הפועלים למען שינוי חברתי בישראל.

הארגון שואף לקיים חברה ברוח השוויון לכלל האזרחים והתושבים במדינת ישראל – חברה שתאמין בעקרונות הצדק החברתי, הכלכלי והסביבתי ותפעל למענם; חברה שתקדם את זכויות האדם והאזרח, תכבד את השונות והפלורליזם הדתי והתרבותי ותכיר בחשיבות ייצוגן של קהילות זהות וקבוצות לאומיות שונות; חברה שתאפשר לכל אזרח ותושב להרגיש שהוא שותף מלא ושווה זכויות במדינת ישראל.

תפקידו הייחודי של שתיל – להביא לעיצוב תהליכים ומדיניות, באמצעות שילוב וחיזוק הכוחות של כל מי שהוא שותף לחזון השינוי החברתי. על כן מטרות הארגון הן: לבנות יכולת של ארגונים וכוחות נוספים הפועלים למען שינוי חברתי, מתוך שילוב של חשיבה ועשייה, של למידה ופיתוח ידע יישומי רב-תחומי; ליצור  מרחבי רישות לקהלי יעד שונים המאפשרים מפגש, תיאום, למידה הדדית, תמיכה ושיתוף פעולה; לגבש קואליציות ושיתופי פעולה אסטרטגיים; לצרף שותפים חדשים למאמצי השינוי החברתי.

בשנים האחרונות עסקו הסטודנטים בליווי התארגנות של ארגונים העוסקים בנושא צעירים אשר עוסקים בשינוי חברתי, בליווי קואליציה ארצית של ארגונים בנושא דיור ציבורי, תג מאיר, תקציב חברתי ובקידום המודעות להדרת נשים.

שעות פעילות ההכשרה:  בפרויקטים מסוימים יש צורך בעבודה בשעות אחרי הצהריים ובערב, וכמו-כן, ישנן  נסיעות מחוץ לירושלים.

הערה:  בנוסף למשרד הראשי בירושלים, ניתן לשבץ סטודנט גם במשרד שתיל בבאר שבע- אם כי ההדרכה תתקיים בירושלים

כתובת: ירושלים

אנשי קשר בארגון: רכזת הפעילים של מטה ירושלים, יעל וולפנזון  054-2547479

מדריך: עדיין לא נקבע

"כוח לעובדים- ארגון עובדים דמוקרטי" הוא ארגון עובדים ישראלי שהוקם בשנת 2007 ומאגד עובדים מתחומים שונים.  בכוח לעובדים מסייעים לקבוצות עובדים להתאגד ולהקים ועדי עובדים, על מנת להגן על זכויות העובדים ולחתום מול המעסיק על הסכם קיבוצי שמעגן בתוכו את שיפור תנאי ההעסקה. בכוח לעובדים מאוגדים עובדים מתחומים שונים: עובדי/ות רווחה וטיפול, עובדי/ות חינוך, עובדי/ות ניקיון, עובדי ייצור ועוד, במגזר הציבורי ובגזר הפרטי. נכון לשנת 2013 מאוגדים בכוח לעובדים כ – 14,000 עובדים ועובדות והוא מייצג כ -20,000.

הארגון מעודד את חבריו להתארגן על בסיס מקום עבודה ולא על בסיס מקצוע או חלוקות אחרות, כיוון שלעובדים במקצועות שונים באותו מקום עבודה ישנם אינטרסים משותפים אותם יוכלו לממש בצורת התאגדות שכזו.  כמו כן, אנו סבורים כי זוהי חובתם של עובדים חזקים לסייע לחבריהם העובדים שמעמדם התעסוקתי חלש יותר. מסיבה זו עובדים בהעסקה ישירה ועובדי קבלן המועסקים במסגרת אותו מקום עבודה ומאורגנים ב ”כוח לעובדים”, חברים אצלנו באותו הסניף. יחד הם מנהלים מאבק משותף על מעמדם, שכרם ותנאי עבודתם.

מאז הוקם הארגון, נצברו מספר הישגים משמעותיים הן בתחום ההסכמים הקיבוציים ושיפור תנאי העסקתם של חברי הארגון והן בצד המשפטי שבו הושגו מספר פסיקות תקדימיות לטובת העבודה המאורגנת בישראל. חלק מהישגים אלו הינם הישגים היסטוריים כמו לדוגמא ההסכם הקיבוצי הראשון שנחתם בין עובדים לקבלן השרות המעסיק אותם. כוח לעובדים מאז הקמתו, הפיח רוח חיים בעולם העבודה המאורגנת וקידם את הדמוקרטיזציה של שוק העבודה בישראל.

ההכשרה תכלול חודש של אוריינטציה, למידה עיונית והיכרות עם ההתארגנויות השונות באזור ירושלים. המשכה יכלול למידה תוך כדי תנועה ועשייה. אנשי צוות נוספים בהתאם לפרויקט. 

הפרויקט המרכזי של הסטודנטים יהיה בתפקיד המלווה הארגוני (Union Organizer) עומד בליבת העשייה בכוח לעובדים וחלק מרכזי והכרחי במערך התומך שהארגון מספק לעובדים המעוניינים להתאגד, כבר מהשלבים הראשונים ביותר.

למלווה הארגוני תפקיד קריטי בהנעת עובדים ועובדות לפעולה, בגיבוש ועד מוביל, אסטרטגי וסולידארי וביצירת חלוקת עבודה אפקטיבית בין הועד לצוותי הפעולה בשטח. תפקיד הליווי דורש אמונה גדולה בכוחם של אנשים להתארגן, להשפיע ולעשות שינוי פוליטי במרחב העבודה ועל כן סט הכלים והנחות היסוד של העבודה הסוציאלית קהילתית רלוונטיים מאין כמותם.

המלווה מחויב לשמור על קשב ורגישות לקבוצת העובדים, לתת לגיטימציה לקולות ולאינטרסים השונים ולהוות כתובת זמינה לפחדים, חששות ותסכולים אשר צפים ועולים בכל מאבק עובדים. בנוסף, המלווה אמון על חיבור ההנהגה לארגון והארגון להנהגה: הנגשת כלים ארגוניים וידע נצבר ממאבקים קודמים; חיבור לאסיפת הנציגים; חיבור לסניפים אחרים ולרשתות קשר.

כמו כן יש אפשרות לבחור בין פרויקטים נוספים כגון :

• פיתוח ידע ארגוני- תיעוד מאבקים וסיפורי הצלחה, איסוף מידע על מודלים לניהול מאבקי עובדים בכוח לעובדים, המשגה וכתיבה של הידע הנצבר.
• פיתוח מערך ההכשרה במטה ירושלים- בניית מערכי הדרכה וסיוע בהעברתם, כתיבת מדריכים מקצועיים ודפי מידע להפצה פנימית וחיצונית.
• ליווי פורומים ללמידת עמיתים- בין פעילים ועובדים מהתאגדויות שונות בירושלים. המטרה היא ליצור מסגרת מקומית ונגישה ללמידה, היכרות והתייעצות הדדית בין ועדי עובדים ו/או מלווי התארגנויות באזור ירושלים.

פעילות ההכשרה: עיקר ההתמחות תתקיים באזור ירושלים, אך ייתכנו מפגשים באזור המרכז בתדירות נמוכה יחסית.  יש צורך בגמישות ועבודה בשעות אחרי הצהריים.

מנהלת העמותה: עו"ד מיכל פינצ'וק

כתובת:  רח' גולומב 52, קומה 2, ת"א.

טלפון:  072-2513838

כתובת האימייל:  www.advocacy.org.il

מדריך:  אדי גדאלוף

עמותת א.ס.ף הוקמה בשנת 2007 במטרה לסייע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל. העמותה פועלת לקידום זכויותיהם של פליטים ופליטות בפני רשויות המדינה, לרבות ליווי ותמיכה לכל כל הזקוקים לכך: אלפי נשים, גברים וילדים המתמודדים מדי יום עם נסיבות החיים הקשות שמהן נחלצו, ללא מעמד וללא נגישות לאמצעי מחיה או לשירותי רווחה. באמצעות בניית תוכניות פסיכו-סוציאליות ויצירת מנגנוני תמיכה, מפתחים בא.ס.ף סוגים שונים של מענה להיקף רחב של תנאי מציאות, צרכים ואתגרים שעמם מתמודדים מבקשי מקלט ופליטים בארץ. מרכז הסנגור והתמיכה של א.ס.ף משרת מבקשי ומבקשות מקלט, המגיעים אליו כדיי לספר על בעיות שבהן הם נתקלים ולקבל תמיכה ומידע. מחלקת הפעילות הציבורית פועלת במקביל לסיוע הפסיכו-סוציאלי שמעניקה עמותת א.ס.ף, ומטרתה היא שינוי מדיניות וקידום זכויותיהם של מבקשי ומבקשות מקלט. לצד הסיוע הישיר הניתן לפליטים ולמבקשי מקלט בפרויקטים הפסיכו-סוציאליים, עמותת א.ס.ףף פועלת לשינוי המדיניות מול רשויות המדינה. צוות המחלקה לוקח חלק בדיונים בכנסת, נמצא בקשר עם רשויות ארציות ומוניציפליות, כותב ומפיץ ניירות עמדה ועובד מול אמצעי התקשורת. המחלקה מעורבת בפעילות בנושאי רוחב הנוגעים לזכויות של פליטים ופליטות בישראל, לצד פעילות ממוקדת בתחום הזכויות החברתיות-כלכליות ובתחום הרווחה בפרט.

כחלק מהפעילות הציבורית מפעילה א.ס.ף תוכנית הסברה לקהל הרחב, הכוללת הרצאות וסיורים וכן פעילות ברשתות החברתיות באינטרנט.

השנה, תחת הצל במעצרים רבים,  סטודנטית עסקה בפיתוח מנהיגות בקרב הפליטים, גם נשים וגם גברים, והכנתם להעביר מידע לחבריהם.

סטודנטים שישובצו: המקום מתאים רק לתושבי תל אביב ואזור המרכז.

שעות פעילות ההכשרה: יש צורך בגמישות מכיוון הפגישות עם חלק מהפעילים מתקיימים בשעות אחרי הצהריים וערב.

15 דקות-צרכני תחבורה ציבורית (ע"ר)

מרכז הצעירים - רחוב מזא"ה 9 תל אביב

יש אפשרות לשבת גם במרכז הצעירים בירושלים, שבטי ישראל 22

 איש קשר: גיל יעקב - מנכ"ל , 052-4722909,      gilyaacov@gmail.com

מדריך: טרם נקבע

רקע על הארגון

15 דקות (עמותה רשומה) הוא ארגון צרכני תחבורה ציבורית הפועל לקיצור זמני הנסיעה בתחבורה הציבורית ולשיפור והוספת שירות בתחבורה הציבורית, כך שהיא תהווה חלופה ראויה לשימוש ברכב הפרטי. הארגון פועל באמצעות פעילות ציבורית ותקשורתית, בעזרת מתנדבים ואנשי מקצוע.

ייעוד הארגון הוא להביא לשינוי יחסי הכוחות הקיימים- מקהל שבוי שנוסע בתחבורה הציבורית או ברכב הפרטי מכורח הנסיבות, לקהילה של צרכנים משפיעים המביעים את דרישותיהם וצרכיהם ומביאים לשיפור התחבורה הציבורית ולמעבר של נוסעים מרכב פרטי לתחבורה הציבורית.

תחומי פעילות מרכזיים בארגון: 

1. מוקד 15 דקות – עוזרים לך לשפר את התחבורה הציבורית – שיפור רמת השירות בתח"צ ע"י סיוע שוטף לציבור הפונים לארגון הן ברמה פרטנית והן בראייה כוללת, סיוע בהגשת תביעות קטנות לקבלת פיצוי על כשלים בשירות, איסוף מידע מהשטח לצורך עבודה סדירה עם הרשויות והצפת הנושאים בתקשורת ובציבור.
2. קהילות משפיעות – ארגון קבוצות שטח וסיוע לקבוצות קיימות לפעול לשיפור התח"צ ברמה המקומית והאזורית.
3. מגיעים מהר בתחבורה הציבורית – קמפיינים ברמה הארצית לקיצור זמני הנסיעה: הוספת נתיבי תחבורה ציבורית ואכיפה, עלייה מכל הדלתות באוטובוסים, קווים מהירים לאזורי תעסוקה ועוד.

אפשרויות לפרויקטים כוללים:

1. הקמה וריכוז של פורום פעילים חוצה שכונות בירושלים – הארגון פועל בעזרת מתנדבים ברחבי ירושלים הפועלים ברמה השכונתית לשיפור שירות התחבורה הציבורית. התפקיד המתמחה יכלול כינוס, ריכוז והפעלה של פורום פעילים חוצה שכונות שיעסקו בשיפור שירות חוצה שכונות, יסייעו זה לזה במאמצים לשיפור התח"צ בירושלים, יזמו ויבצעו פעילויות שטח (כגון איסוף צרכים, תיעוד שטח, פעילות ציבורית ותקשורתית ועוד). יעדי הפעילות המרכזיים הם קיצור זמני נסיעה למוקדי ביקוש (תעסוקה, שירותים, מסחר, בילוי).
2. ריכוז קמפיין לשיפור השירות הניתן ברכבת הקלה בירושלים – הרכבת הקלה בירושלים סובלת מבעיות רבות הנובעות משירות לקוי שניתן ע"י חברת סיטיפס, בין היתר: צפיפות בשעות רבות של היום, אי עמידה בלוחות זמנים, קושי ברכישת כרטיסי נסיעה ותיקוף, בעיות עם מנגנון הפיקוח ועוד. פעילים ופונים רבים מעוניינים להוביל שינוי בנושא בעזרת הארגון. תפקיד המתמחה יכלול: ריכוז הפעילים והפונים לפורום פעולה, בניית והתנעת קמפיין ציבורי ותקשורתי בשטח בעזרת הפעילים, איסוף נתונים ותיעוד שטח בעזרת הפעילים, פעילות מול רשויות בנושא. 
3. הקמה וריכוז של פורום פעילים שכונתיים ברמות ובקרית יובל בירושלים–מיפוי זמני הנסיעה בירושלים מראה כי בשכונות קרית יובל  ורמות ישנם פערים משמעותיים בזמני הנסיעה בין רכב פרטי לתחבורה ציבורית, וכן ישנם יעדים רבים אשר אינם מקבלים מענה ראוי בתחבורה הציבורית. לצורך שיפור השירות בשכונות אלו, יפעל פורום של פעילים שכונתיים שיובילו פעילות ציבורית ודרישה לשיפור השירות. תפקיד המתמחה יכלול את גיוס הפעילים, ריכוז הפורום, הנעה לפעולה ויזום קשר עם רשויות וגופים רלוונטיים להשגת המטרות.
4. ריכוז קמפיין לתחבורה ציבורית מהירה לאזורי תעסוקה (אזור המרכז) – זמני נסיעה לאזורי תעסוקה מרכזיים בגוש דן בתחבורה הציבורית אורכים פי 2-4 יותר מאשר נסיעה ברכב הפרטי. פער זה נובע ברובו מהיעדר קווים מהירים וישירים לאזורי התעסוקה. כבר ב 2014 הכיר משרד התחבורה בצורך ליצור קווים מהירים ואזורי תעסוקה ויצא לתכנון של קווים אלו, אך התכנית שכונה לא יושמה. תפקיד המתמחה יהיה להקים ולרכז פורום משותף של עובדים, מינהלות אזורי תעסוקה ומעסיקים שיפעלו מול משרד התחבורה ומפעילי התחבורה הציבורית להוספת שירות ישיר לאזורי התעסוקה. הפעילות תכלול בין היתר איסוף צרכים מהשטח, תיעוד שטח, הכנת חומרים ופעילויות לסיקור תקשורתי, פגישות של הפורום עם מקבלי החלטות ועוד.

הסטודנטים/יות יהיו חלק פעיל מצוות הארגון, ישתתפו בישיבות הצוות אחת ל3 שבועות, ויקבלו ליווי צמוד של חברי הצוות: דובר ומייסד הארגון יוסי סעידוב, רכזת קמפיינים וקשרי קהילה לרה פארן, גיל יעקב מנכ"ל, ודפנה עורי רכזת מוקד 15 דקות. 

הסטודנטים/יות ישתמשו במרחבי עבודה של הארגון, ויקבלו החזר על נסיעות תח"צ, כיבוד לישיבות וחומרים לפעילות. 

המקום מתאים לסטודנטים הן בתל אביב והן בירושלים. ישיבות הצוות מתקיימות בתל אביב. ההדרכה תתקיים בירושלים.

כתובת:   רחוב מתלון 70, תל אביב יפו

אשת קשר: שולה קשת  052-234-2449

מדריכה:  רונית שפירא

תנועת אחותי- למען נשים בישראל נוסדה בשנת 2000 כדי לפעול עם נשים שאינן נכללות בהגמוניה החברתית ולקדם את נראותן של הנשים השקופות בחברה הישראלית.  התנועה, אשר הוקמה על ידי פעילות פמיניסטיות מזרחיות, שמה לה למטרה לקדם בסדר היום הציבורי נושאים של צדק חברתי וכלכלי מתוך תפיסה פמיניסטית רחבה הכורכת יחד אתניות, זהות ומעמד, לאומיות ומגדר. תנועת אחותי פועלת להנכחת מציאות חייהן ומעמדן של נשים אשר אינן נכללות בהגמוניה החברתית-כלכלית, בהן נשים מזרחיות, יוצאות אתיופיה, ערביות, בדואיות, מהגרות עבודה ופועלת  בכל רחבי הארץ.

תנועת אחותי היא ארגון קהילתי-אקטיביסטי הפועל בו זמנית הן ליצירתו והרחבתו של בית פוליטי ותרבותי עבור נשים מאוכלוסיות מודרות והן ליצירה והובלה המשכית של מהלכים, פרויקטים ומאבקים ציבוריים לשינוי חברתי.  כלל הפעילויות של תנועת אחותי מיועדות להנכיח ולהפגיש בין נשים וקהילות נשים מהפריפריה הגיאוגרפית-פוליטית-כלכלית- תרבותית בישראל  ובתוך כך ליצור אתן ועבורן נראות משמעותית לחייהן, פועלן, יצירתן ותרבותן הן בקרב השדה הפמיניסטי בישראל, הן בקרב החברה האזרחית והן בקרב כלל הציבור.

מודל הפעילות של תנועת אחותי מבוסס על שלוש מטרות על עיקריות ושלוש אסטרטגיות רוחב:

1. תביעת נראות רב תרבותית ופיתוח תודעה ביקורתית.

2. יצירת חלופות כלכליות-חברתיות לנשים מאוכלוסיות מודרות וקידום שיח כלכלי חברתי חדש

3. יצירת סדר יום אלטרנטיבי שבו אין ניתוק בין שאלות המלחמה והכלכלה, ואשר בו פוליטיקה של נשים מזרחיות ואחרות, מסייעת לבניית חזון של חברה צודקת, שוויונית יותר, ומשולבת יותר במזרח התיכון וכן קידום אקטיביזם ושיח ציבורי נגד אפליה וגזענות כלפי מיעוטים מגדריים ואתניים בישראל.

פרויקטים אפשריים לסטודנטיות:

הארגון מעוניין לפתח את נושא מיצוי זכויות, הן פיתוח מרכז זכויות והן קיום סידרה של הרצאות בנושאים שונים. הפרויקט יכלול הקמת ועדת היגוי לפרויקט, גיוס והכשרת מדנדבים, ריכוז תפעול המרכז וכן בניית תוכנית הרצאות.

כמו כן הארגון מעוניין לשלב סטודנטיות בפעילות השוטפת של הארגון, כנסים, קבוצות פעולה, ומחאה.

המקום מתאימה לתושבות תל אביב או הסביבה בלבד. ההדרכה תתקיים בירושלים.

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

אשת קשר: אורית סוליציאנו, מנכ"לית

טלפון משרד: 073-7013222  

כתובת:  פייר קניג 33, גוש ס, קומה 6, אזור תעשייה תלפיות 

מדריכה: מילנה יערי

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל הוא ארגון גג של תשעת מרכזי הסיוע הפזורים ברחבי הארץ. האיגוד כסוכנות לשינוי חברתי ברמה הארצית במארה להרחיב את זכויותיהם של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית, לשפר את השירותים הניתנים להם, לקדם חקיקה ולהעלות מודעות ציבורית לתופעה במטרה לצמצם את היקף התופעה ובטווח הארוך למגרה.

שלושה אפיקי פעולה אפשריים לסטודנטיות/סטודנטים:

1. הקמת מרכז מידע על אלימות מינית בישראל (כולל הקמת ועדת מומחים מייעצת): בישראל כיום אין כל מידע מסודר ושיטתי על תופעת האלימות המינית, כאשר מידע זה הוא קריטי לקידום מדיניות למיגור התופעה. האיגוד אוסף נתונים רבים אך הדבר אינו נעשה באופן מקצועי ולכן אין כלי מספיק אפקטיבי שיכול לסייע בקידום מדיניות.

הפרויקט יעשה בליווי מנכ"לית האיגוד ודוברת האיגוד ומטרתה להפוך את האיגוד למקור ידע מקצועי עבור כל גורם המעוניין במידע לגב אלימות מינית בישראל. בפרויקט זה יש לפעול בשיתוף אקדמאיות, קובעי מדיניות וגורמים ממערכת אכיפת החוק כדי להקים מרכז מידע ראשון מסוגו בארץ בתחום האלימות המינית. התהליך יכלול הקמת ועדה מייעצת לליווי התהליך, ראיונות עם קובעי מדיניות באשר למידע לו הם זקוקים, מיפוי הגורמים המחזיקים בנתונים ופנייה אליהם לקבלת מידע; בניית מרכז המידע, והכנת הנתונים שיוגשו לכנסת במסגרת ישיבה מיוחדת של הועדה לקידום מעמד האישה הנערכת בחודש נובמבר. 

2. הטמעת קוד וולונטרי למניעת הטרדות מיניות במקומות עבודה: איגוד מרכזי הסיוע במימון משרד הכלכלה ובשיתוף מכון התקנים הישראלי ניסח קוד וולונטרי למניעת הטרדה מינית המהווה מעין תו תקן למניעת הטרדה מינית בעבודה. מטרת הקוד הוא שינוי תרבות ארגונית והפיכת ארגונים לבטוחים יותר עבור העובדים והעובדות שלהם. כעת נמצא הפרויקט בשלב בו יש לקדם את הטמעתו בחברה הישראלית. מטרת ההתמחות היא לסייע בייזום מהלך רחב היקף של שינוי האופי בו מתמודדים ארגונים עם תופעת ההטרדות המיניות.

הפרויקט יעשה בליווי עורכת דין של האיגוד ותכלול: מיפוי  ארגונים מתאמים וייזום פנייה אליהם לגבי הקוד ותכליתו; מיפוי מקומות לפרסום ולהצגת הקוד; ייזום פגישות  גם גורמי מפתח במדינה שיכולים לקדם את הנושא (כגון: ארגוני עובדים, ארגוני מעסיקים); כתיבה וקידום הנושא ברשת; ארגון ימי למידה בשיתוף גורמים שונים: מכון התקנים, איגודים מקצועיים, ארגוני עובדים וסיוע בקידום רגולציה להטמעת הקוד.

3. פעילות ציבורית ותקשורתית: בניית פרויקט בתחום הפעילות הציבורית-תקשורתית יעשה בליווי דוברת האיגוד ותכלול סיוע בייזום, בנייה והפקת שני אירועים ציבוריים בשנה ביום האלימות הבינלאומי ויום האישה הבינלאומי (כולל: חשיבה על תוכן האירוע בשיתוף הצוות, יצירת שיתופי פעולה, תכנון הפקה ופרסום). בנוסף פרויקט יכלול עבודה  עם דוברת האיגוד הכוללת: ניטור שוטף של אירועי פגיעה מינית המחייבים מענה ברמה הציבורית ומתן מענה לאירועים אלו (הכוללים: מכתבי מחאה, ייזום הפגנות, מחאות רשת ועוד). העבודה הציבורית תלווה גם בעבודה תקשורתית בדגש על עבודה ברשת וקידום הנושאים באתר ובפייס בוק של האיגוד המהווה היום כלי חשוב במינוף מחאות ובקידום מאבקים ציבוריים

ג'וינט-אשלים –נוער בסיכון

מנהלת תוכניות נערות וצעירות תחום נוער:  אדוה ברקוביץ'-רומנו     

טלפון:   02-6557167,    אימייל:  AdvaB@jdc.org

מדריכה: אדוה ברקוביץ'-רומנו     

הג'וינט הינו ארגון פילנתרופי אשר פועל למען יהודים ברחבי העולם. בישראל נוצרה שותפות עם הממשלה והארגון עוסק בפיתוח תוכניות חברתיות. אשלים מתמקדת בפיתוח תוכניות לילדים נוער וצעירים במצבי סיכון.

בשנה הקרובה יש כוונה לפתח 2 תוכניות גדולות בתחום נערות וצעירות עם דגש על עבודה רגישת מגדר, בהן הסטודנט/ית יכולה להשתלב:

1.          פיתוח תוכנית בין משרדית למניעת אלימות מינית וקידום בריאות מינית. תוכנית משותפת למשרד החינוך רווחה בריאות וביטחון פנים. במסגרת זו מפתחים מודל לעבודה סוציאלית קהילתית  (בהובלת עיר ללא אלימות); מודלים לתהליכי העצמה קהילתית לנערים ונערות במסגרות חינוך ורווחה; (תהליכים נוספים הם פיתוח תוכנית חינוכית לבתי הספר ומסגרות רווחה, פרוטוקולים לרופאים ורופאות הנפגשים עם נוער וצעירים ועוד)

2.          פיתוח תפיסה מקצועית והטמעתה בבתים החמים לנערות ונערים  -  כיום משרד הרווחה מפעיל כ-200 בתים חמים לנערות ובתים חמים לנערים. עבודתם איננה מבוססת על תורת עבודה מוסדרת ועולה כי יש שיעור נשירה גבוה. אנו יוצאים לתהליך של למידה מהשטח שיכלול קבוצות מיקוד עם נערים, נערות ועובדות סוציאליות, סקירת ספרות במטרה לגבש תפיסת עבודה המתבססת על התיאוריה של הצטלבות מיקומי שוליים. לאחר תהליך הלמידה יתגבשו המלצות לתוכנית עבודה להטמעת תפיסה זו בכלל הבתים החמים תוך דגש על פיתוח ויצירה של פורטל לניהול ידע. 

2 נושאים נוספים שאולי יתפתחו השנה:

1.          קידום שולחן עגול בין משרדי ובין מגזרי בנושא דימוי גוף והפרעות אכילה

2.          פיתוח אתר ידע אודות נערות וצעירות באתר אשלים

גראסרוטס ירושלים - Grassroots Al Kuds

כתובת: מוג'יר א-דין 8, שייח ג'ארח, ירושלים

אשת קשר: אמאני חליפא

אימייל:  amany@grassrootsalquds.org

מדריכה: טרם נקבע

ארגון קהילתי לא ממשלתי המהווה פלטפורמה להתארגנות ופיתוח מנהיגות בקהילה פלסטינית.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרכזת מרכז הלמידה לקבל חומר שהוכן על ידי הארגון באנגלית ובערבית.

מנהלת הארגון: זיוה מקונן-דגו,  יו"ר הארגון: גב' שלוה מולא

כתובת: פייר קניג 28, קומה 5, תלפיות

טלפון 02-6789673

איש קשר בארגון- מברטו האחראי על המעורבות החברתית באגודה, mevratu@iaej.co.il

מדריכה: מילנה יערי

בשנת 1969 החלו פעילים ציונים מצפון אמריקה לפעול למען העלאת יהודי אתיופיה לארץ. כך נוסדה האגודה האמריקאית למען יהודי אתיופיה ((AAEJ שפעלה בין השנים 1970–1993. כשהסתמן שרוב יהודי אתיופיה כבר עלו לישראל, החליט הוועד המנהל של ה-AAEJ על פיזורו. בשנת 1994 הקימו אחדים מהחברים הפורשים את האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה ( IAEJ, להלן האגודה).

מראשית קיומה נאבקה האגודה למען זכותם של יוצאי אתיופיה להיות חלק מהחברה הישראלית, באמצעות פעילות של שדולה וסנגור. לאחר הצטרפותם של ארגונים נוספים לפעילות עבור קהילת יוצאי אתיופיה, התמקדה האגודה בתחומי החינוך והתעסוקה - עוגנים הכרחיים למימוש ההשתלבות בחברה הישראלית. יחד עם זאת, כיוון שאתגרי היומיום מחייבים מענה בתחומים שונים ומגוונים, האגודה אינה מצמצמת את פעילותה רק בתחומים אלה. מלבד זאת, ניסיון של שנים רבות בקרב קהילת יוצאי אתיופיה מהווה מקור לסיוע ויעוץ מקצועי עבור שאר הארגונים העושים במישרין או בעקיפין למען קידום קליטת יוצאי אתיופיה.

הפרויקטים יעסקו בנושאים בלב העשייה של הארגון: אפליה במערכת החינוך, שילובם של נערים יוצא אתיופיה בתנועות נוער, הפנייה לא מובחנת לחינוך מיוחד ופיתוח התנדבות בקהילה.

  ישיבות הצוות:  מתקיימות בימי ראשון אחת לשבועיים, כאשר אחת לשבועיים מתקיימים "דיוני עומק", בנושאים שאנו עוסקים בהם, כך שכל שבוע ביום ראשון בשעה 10:00 יש ישיבת צוות.

 הערה: אמנם הארגון יושב בירושלים , אך הארגון  הוא ארצי. לכן עלולים להיות פרויקטים מחוץ לירושלים. זה תלוי בפרויקט שיבחר יחד עם הסטודנט. 

כתובת: קמפוס ילדים, הר הצופים

אשת קשר: מירה קרני mira-karni@children.org.il  02-678-0606

מדריכה: רונית שפירא

 המועצה לשלום הילד שהוקמה לפני 30 שנה הינה עמותה (עצמאית) המשמשת כגוף סנגור למען זכויות הילדים בישראל. המועצה פועלת על מנת לקדם, לשמר ולשפר את שלומו של הילד בישראל, רווחתו וזכויותיו.  ילדים המהווים שליש מהאוכלוסייה בישראל, הם קבוצת מיעוט מוחלשת בחברה, החסרה את הכוח הפוליטי והחברתי על מנת לשנות את מצבה, לדרוש את המשאבים המגיעים לה, ולהביע את דעתה ורצונה.  

המועצה לשלום הילד הוקמה על מנת להוות קול וגוף מייצג של האינטרסים, הצרכים והזכויות של כלל הילדים בישראל. בכלל זה יהודים וערבים, עולים וותיקים, עניים ועשירים, חולים ובריאים.  

המועצה מתאפיינת בשילוב שבין פעילות למען ילדים יחידים הנתונים במצבי מצוקה ובפתרונן של בעיות קונקרטיות, לבין פעילות במישור הכוללני לצורכי; מחקר והדרכה, הפצת מידע, חקיקה ומעקב אחר אכיפה, והשפעה על מדיניות. כל זאת באופן המשיג שיפור ברווחתם ובזכויותיהם של אלפי ילדים בישראל. 

המועצה לשלום הילד הינה הגוף המוביל בתחום זכויות הילד בישראל, וככזה היא זוכה להכרה ולהוקרה מכל שכבות הציבור, כמו גם בקרב המחוקקים, קובעי המדיניות ואנשי מקצוע בתחומים שונים העוסקים בשלום הילד. 

בין הפעילויות המרכזיות ניתן למנות:

האומבודסמן לילדים ונוער ("נציב קבילות ילדים ונוער"): פועל למען הגנה וקידום זכויותיהם, רווחתם ושלומם של ילדים ובני נוער ברמה הפרטנית. האומבודסמן מהווה כתובת לילדים, הורים, אנשי מקצוע ואחרים, הרוצים ייעוץ, ליווי, גישור,, בקרה ועזרה בכל הקשור להגנת הילד ובכל מגוון הנושאים הקשורים לילדים ולבני נוער. מדי שנה האומבודסמן מקבל למעלה מ-8000 פניות חדשות. 

מרכז הילד והמשפט: הזרוע המשפטית של המועצה לשלום הילד, עוסקת במכלול ההיבטים המשפטיים הנוגעים לשלומם, רווחתם וזכויותיהם של קטינים, כולל ייזום וקידום חקיקה, ייזום התדיינויות משפטיות בעניינים בעלי אופי עקרוני, מתן ייעוץ משפטי וסיוע. בכלל זה מפעיל המרכז פרויקט ליווי לקטינים נפגעי עבירה.

תוכנית ליווי קטינים נפגעי עבירה: הפרויקט מיועד לילדים ונוער עד גיל 18 אשר נפלו קורבן לעבירות פליליות, בעיקר לעבירות מין או אלימות.  מטרת הפרויקט לתת מענה לקשיים הייחודיים של קורבנות העבירה (והוריהם) באמצעות מתן מידע, תמיכה, תיווך וגישור בהקשר להליך המשפטי באמצעות "מלווים" |(רובם סטודנטים למשפטים) (תפקיד המלווה אינו טיפולי)

שנתון סטטיסטי "ילדים בישראל " : שנתון סטטיסטי ייחודי ועדכני (השנה במהדורה העשרים ושלוש) המשמש ככלי עבודה וכמקור מידע.  בעזרת השנתון ניתן לראות מה השקיעה החברה הישראלית בילדיה הלכה למעשה, ולהציב בסיס לדיון על צרכים, מענים, סדרי עדיפויות, תכנונים והערכות לעתיד.

מרכז ההדרכה : המועצה מעניקה ידע וכלים בנושא שלום הילד וזכויותיו לאוכלוסיות מגוונות במגוון רחב של פעילויות. הפעילויות כוללות ייעוץ ותכנון תוכניות הדרכה, הפקת כנסים וימי עיון, והעברת פעילויות חינוכיות שבניהם ניתן למנות: 

ניידת זכויות הילד: הניידת מעבירה פעילות חווייתית ומהנה בנושא זכויות הילד ואחריותם כלפי זולתם. צוות ההדרכה של הניידת הפעיל עד היום למעלה מכ-300,000 ילדים בבתי ספר יסודיים ובמסגרות אחרות בכל רחבי הארץ. (הפרויקט נמשך זה 19 שנה)

מניעת סינדרום טלטול תינוקות: פרויקט הסברה ומניעה שמטרתו העלאת המודעות בקרב הורים לתינוקות, מטפלים, אנשי מקצוע ואחרים הבאים במגע עם תינוקות ל"סינדרום טלטול תינוקות" ולסכנות הטמונות בו. הקמפיין כולל חשיפה תקשורתית, ימי עיון, פיתוח ועריכת חומר מקצועי חוברות הדרכה להורים ועוד.  

מיזם "מהלב" :פרויקט שמטרתו להפחית התעללות והזנחת ילדים בישראל ולשפר את ההתמודדות המערכתית עם התופעה. זאת באמצעות:  

1. שינוי ועיצוב סדר העדיפויות החברתי והמדיני בתחום.  

2. הערכה ומדידה של נתונים בתחום על מנת לאפשר הגברת אפקטיביות של תכניות.  

3. פיתוח ותמיכה ברעיונות ותוכניות חדשות. 

4. הבטחת משאבים שתאפשר מימוש חזון המיזם. (הפרויקט מתקיים בשיתוף ארגונים נוספים   

             ומשרדי ממשלה באדיבות חברת EBS וקרן שוסטרמן-ישראל)

נס הנגב לשלום הילד: כנס מדיניות ראשון מסוגו בישראל (השנה ה-15 ברציפות) המתמקד בשלום הילד בישראל מנקודת ראות של מדיניות כוללת, תכנון ומעשה. מיועד לקובעי מדיניות ולדרג הבכיר ברשויות, אקדמיה, אנשי תקשורת, אנשי מקצוע בכירים  ובני נוער.

השתלבות סטודנטים לעבודה סוציאלית קהילתית במועצה לשלום הילד:

סטודנטים המעוניינים לפעול במסגרת "ההכשרה המעשית" במועצה לשלום הילד, ישלבו בין פעילות כוללנית בפיתוח פרויקטים, למעורבות פרטנית במסגרת יחידות "נציב הקבילות" ו"פרויקט ליווי נפגעי עבירה" .

להלן פרויקטים אפשריים לפעילות הסטודנטים :

1. הרחבת פעילות הפרויקט למניעת טלטול תינוקות והפרויקט למניעת התעללות בילדים לחברה הערבית.  בכלל זה יידרש לאתר גורמים, קהלים, ואנשי מקצוע  אותם נכון לחשוף למידע,  להעביר   

פעילויות מותאמות, לקדם פרסום תקשורתי של הנושאים ועוד.

2. הרחבת מיזם "מהלב" באמצעות שיתופי פעולה עם תנועות נוער שונות. לאור העובדה שתנועות הנוער מהוות מעגל השתייכותי משמעותי עבור בני  הנוער, אנו מעוניינים לבחון שיתופי פעולה עמם בנדון.

3. תיאום וקידום שיתופי פעולה לצורך מניעת היפגעות קטינים באמצעות האינטרנט.

האינטרנט מהווה בשנים האחרונות כר פעילות נרחב בו קטינים מרבים לפעול, לעיתים קרובות ללא ידיעת או מודעות ההורים, ונוטים להיפגע מהשלכות פעילות זו. גורמים שונים עוסקים בהגברת המודעות "לסכנות האורבות ברשת". יש חשיבות לאיתור חסרים, תיאום בין הגורמים, סנכרון, ותיעול של הפעולות בתחום.

4. קידום מסגרות העשרה ופעילות לילדים בעלי צרכים מיוחדים בשעות הצהריים. עפ"י פניות המתקבלות במועצה עולה כי לילדים בעלי צרכים מיוחדים פעמים רבות חסרה מסגרת העשרה בשעות הצהריים. בשל מוגבלותם הם אינם יכולים להשתלב במסגרות המצויות בסביבה, והדבר פוגע באפשרויות התעסוקה של ההורים וברווחת הילדים. יש צורך לערוך מיפוי הצרכים, המשאבים הקיימים, הגורמים המשפיעים על הימצאותם/העדרם, ייזום וקידום תוכניות מותאמות במקומות חסרים.

5. קידום זכויותיהם של ילדי אסירים בעת מפגשים עם אבותיהם בכלא. עפ"י פניות שהתקבלו במועצה התברר ששירות בתי הסוהר שינה בתקופה האחרונה את כללי המפגשים בין ילדים לאבותיהם, באופן המונע מפגש אישי (פיזי) בין הילד לאב. חלק מהילדים חווים זאת כפגיעה של ממש. יש צורך לברר מספר הילדים המבקרים אבותיהם בבתי הכלא וצרכיהם, התנאים המתקיימים בעת הביקורים,

     דרישות השב"ס, ולקדם מדיניות מיטיבה עבור הילדים.

מכון אלכא למנהיגות וממשל (ג'וינט ישראל)

ירושלים (גבעת הג'וינט, מול גבעת רם)

http://www.theinstitute.org.il

איש קשר ומדריך: רני דודאי RaniD@jdc.org

מכון אלכא למנהיגות וממשל הינו אגף בג'וינט ישראל המתמחה בהכשרות וליווי מקצועי למנהיגות הבכירה בממשל המרכזי, בשלטון המקומי, ובארגוני המגזר השלישי.

בשנים האחרונות העביר המכון תוכניות למנכ"לי משרדי ממשלה, אגף התקציבים במשרד האוצר, תוכניות לסגל הבכיר במשרדי הממשלה ומלווה את פורום מנהלי המחוזות של כלל משרדי הממשלה במרחב נתון. בתחום המוניציפאלי המכון מלווה את הקמת האשכולות האזוריים, ומלווה מקצועית את פורום ראשי המועצות המקומיות, כמו כן מלווה המכון את פורום המנהיגות המתנדבת ומפעיל תוכניות למנכ"לי עמותות וארגונים חברתיים. ההתמחות הינה במכון ובכפיפות לאחד/ת ממנהלי/ות התחומים או התכניות.

הגדרת התפקיד:

א. יחידת המכון עוסקת בכתיבה ועיבוד של חומרים מקצועיים על מנת לבסס את עבודת המכון על חזית הידע והחשיבה בשדה הניהול הציבורי והחברתי.

• לכן, המתמחה יידרש לאיתור וניתוח מידע בנושאים מקצועיים שונים.
• העבודה תעשה בהתבססות על ראיונות עם אנשי מקצוע ועל ניתוח מצגות, מאמרים ומידע גלוי.

ב. שותפי ולקוחות המכון מובילים תהליכי שינוי רחבי היקף בתחומים החברתיים במינהל הציבורי ובארגונים חברתיים.

• ולכן, נדרשים למידע מעודכן, מפולח ומדוייק על מנת לקבל החלטות מבוססות נתונים. 
• המתמחה יסייע בפיתוח וניתוח ידע תומך החלטה למנהלי המכון ועבור לקוחות המכון.

דרישות התפקיד:

• יכולת ניתוח

• יכולת הסקת מסקנות

• כתיבה ברמה גבוהה 

• יכולת הצגה-הסטודנט ידרש להציג את הניתוחים בפורומים פנימיים וכתלות באיכותם, גם מול מנהיגים ומקבלי החלטות איתם עובד המכון.

השנה הסטודנטית ריכזה פעילויות מיפוי ותכנון הכשרה לארגוני גג של ארגוני נשים, ארגוני קליטה וארגוני סביבה.

הערה: יש צורך בנסיעות מחוץ לירושלים.

מנכ"ל התנועה: שמואל שטח,   יו"ר התנועה: תהילה נחשון

כתובת: רחוב דובנוב 7, תל אביב.

(בסיס פעילות לסטודנטים יכול להיות ירושלים או תל אביב)

טלפון: 03-6072739

מדריכה: תמי גרוס

תנועת נאמני תורה ועבודה היא תנועה ציונית-דתית המבקשת להחזיר את הציונות הדתית לשורשיה. מגמתה לחזק את ערכי 'תורה ועבודה', תוך שילוב התורה עם המדע, הציונות והחיים המודרניים. מטרתה לחזק את השתלבותה של החברה הדתית בחברה הכללית בישראל למען קידום ערכי הסובלנות, השוויון והצדק ולעיצוב אופייה היהודי-דמוקרטי של החברה הישראלית.

התנועה פועלת מתוך מחויבות להלכה - ליצירת תרבות דתית פתוחה וביקורתית המעודדת שיח הלכתי אמיץ המתמודד עם אתגרי הזמן.

 תחומי העיסוק  של הארגון כוללים:

• חינוך- חיזוק ערכי תורה ועבודה במערכות השונות של החינוך הדתי. ערכים אלו כוללים: אחריות חברתית לכלל ומניעת אליטיזם חברתי. שילוב משמעותי של לימודי חול ולימודים הומניים. שילוב מגדרי ראוי בבתי ספר יסודיים ובתנועות הנוער וחשיפה לצד המתון בספקטרום הציוני דתי.

• דת ומדינה- עיצוב שירותי הדת ואיושם באופן המשקף את כלל החברה היהודית. זאת על ידי דמוקרטיזציה של תהליכי בחירת רבנים, מערך כשרות, מקוואות, קבורה ועוד - באמצעות העברת הסמכות מהשלטון לקהילות.

• שיח ציבורי- יצירת קול חדשני, ביקורתי ומעמיק בתוך הציונות הדתית, המתמודד עם המפגש שבין העולם הדתי לבין העולם המודרני.

תחומי פעילות לסטודנט יתמקדו בנושא חינוך בהקשרים שונים: התנגדות למגמה ההפרדה המגדרית בביתי ספר יסודיים, הפלייה והתניה בקבלה לבתי ספר, ופיתוח מנהיגות מקומית ואחריות קהילתית בהקשר למאבקים כלל ארציים.

הארגון פועל בצורה ביזורי, תוך צוותי עבודה עצמאיים. רוב העובדה נעשית מחוץ למשרדי התנועה ובהתאם לתכנית עבודה של אנשי צוות התנועה ופעיליה. מאחר והארגון פועל ברמה ארצית, ידרשו נסיעות מחוץ לירושלים באופן תדיר ובין היתר נוכחות במשרדי התנועה בתל אביב פעם בשבוע. נסיעות אלו יממנו על ידי הארגון. העדפה לסטודנטים עם רקע והכירות עם הקהילה הדתי הלאומי על כל גווניה.