מי אנחנו ?

קבוצת המחקר במדיניות חברתית פועלת מאז ראשית שנת 2004 במסגרת בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד שבאוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת פעולתה מבקשת הקבוצה לעודד את המחקר בתחומי המדיניות החברתית, לנתח את המדיניות החברתית הממשלתית, לפרסם תוצאות מחקרים מן הארץ והעולם ולהציג מידע השוואתי על תחומים שונים של מדיניות חברתית. באמצעות פעולותיה ופרסומיה קבוצת המחקר שואפת לתרום תרומה משמעותית לדיון הציבורי בנושאי המדיניות החברתית בישראל

 

חזרנו לפעילות!

בשנים האחרונות קבוצת המחקר שקטה על שמריה בעוד תמורות מרחיקות לכת במדיניות החברתית המשיכו לערער את צביונה של ישראל כמדינת רווחה.  קבוצת המחקר חזרה לפעילות בשנת תשע"ה ועורכת מפגשים קבועים, כנסים, מחקרים וקורסי לימוד.  

קורסים שהועברו במסגרת קבוצת המחקר: 

קולוקוויים - "כוונים חדשים במדיניות חברתית" 

קורס סינגור מרוכז לתלמידי מוסמך בשיתוף כנסת ישראל ובית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ע"ש בוב שאפל שהתקיים במהלך חופשת הסמסטר (פברואר 2016).

קולוקוויים - "זכויות חברתיות"

למה זה חשוב ?

בשנים האחרונות אנו עדים לתמורות מרחיקות לכת במדיניות החברתית בישראל. תמורות אלה משפיעות על צביונה של ישראל כמדינת רווחה ומתבטאות בשינויים תכופים במערכות הרווחה, החינוך, הבריאות השיכון, התעסוקה והביטחון הסוציאלי. המדובר לא רק בקיצוץ תקציבים ממשלתיים, אלא גם בשינוי סדרי עדיפויות ממלכתי ובאימוץ גישות שונות לטיפול בבעיות חברתיות. התוצאה היא, לעיתים קרובות, פגיעה במעמדם ובזכויותיהם של פרטים, משפחות וקהילות.

על אף העניין הגובר בנושא הבעיות החברתיות ומגוון דרכי ההתמודדות עם בעיות אלה, שיח זה לוקה במידע חלקי, בנתונים אמפיריים מועטים, ובהעדר אפשרות של ממש להשוות את מדיניות ממשלת ישראל להתפתחויות בתחום הרווחה בחו"ל. זאת ועוד, לעיתים קרובות, הדיון הציבורי אינו משקף הבנה ברורה באשר לעקרונות הפעולה ולהנחות היסוד של מנגנוני מדינת הרווחה.

על כן ישנו צורך ביצירת תשתית מושגית ואמפירית מהימנה ותקפה לקידום הדיון הציבורי בנושאי רווחה. קבוצת המחקר במדיניות חברתית נועדה לסייע ביצירת תשתית זו. העובדה כי בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית קיים הריכוז הגדול ביותר של חוקרים בנושאי מדיניות חברתית במוסדות האקדמיים בארץ הפכה אותה למקום הטבעי למיקומה של קבוצת המחקר בתחום המדיניות החברתית.

פעילות קבוצת המחקר:

· קיום מפגשי חוקרים בין תחומיים

· קבוצת מחקר סטודנטיאלית

· יעוץ לקובעי מדיניות ולארגונים חברתיים

· עידוד מחקר בתחום המדיניות החברתית

· פרסום סקירות מדעיות, ניירות עמדה, מחקרים והמלצות בתחומים נבחרים של מדיניות חברתית

חברי סגל בקבוצת המחקר: 

פרופ' מימי אייזנשטדט	mimi.ajzenstadt@mail.huji.ac.il
פרופ' אשר בן-אריה	Asher.Ben-Arieh@huji.ac.il
פרופ' מיכל אלמוג-בר	Michal.Bar@mail.huji.ac.il
פרופ' דניאל גוטליב	danielgt@nioi.gov.il
פרופ' ג'וני גל - יו"ר הקבוצה	john.gal@mail.huji.ac.il
פרופ' אברהם דורון	adoron@vms.huji.ac.il
ד"ר רוני הולר	roni.holler@mail.huji.ac.il
פרופ' מונא חורי-כסאברי	Mona.Khoury@mail.huji.ac.il
פרופ' אורי ינאי	uri.yanay@huji.ac.il
פרופ' אבישי בניש	avishai.benish@mail.huji.ac.il

נועם תרשיש- רכז קבוצת המחקר במדיניות חברתית: noamtarshish@gmail.com

פרויקט מיפוי "סל שירותים קהילתיים"

רקע:

בשנים האחרונות הקהילה "הפיזית" חוזרת למרכז הדיון הציבורי בשיח על הגשת שירותים לאזרחים. מתוך תפיסת חשיבותם וחיוניותם של שירותים קהילתיים ומתוך כוונה לייעל את הגשתם, החל בשנתיים האחרונות שיתוף פעולה בין קבוצת המחקר והחברה הירושלמית למרכזים ומנהלים קהילתיים, זאת במטרה לבנות "סל שירותים קהילתיים". את הפרויקט, שבראשו עמד ד"ר אשר בן-אריה, ריכזו חניתה קושר, מאיה להב-נוי ורוני הולר, וביצועו בפועל נעשה על ידי סטודנטים מהאוניברסיטה העברית החברים בקבוצת המחקר.

שלבי הפרוייקט:

1. השלב הראשון, אשר הסתיים בסוף שנת 2008, כלל בניית מודל תיאורטי של סל שירותים קהילתיים. במסגרת מודל זה הוגדר סל שירותיים קהילתיים כמכלול השירותים הניתנים או המוצעים לקהילה במסגרת פעילותה של הרשות המקומית או על ידי גופים הפועלים עבורה, זאת על פי קריטריונים קבועים וברורים. סל זה מורכב משני מרכיבים: שירותי חובה ושירותי רשות. שירותי חובה כוללים מקבץ של שירותי ליבה מינימאליים, שמובטחים לכל תושבי הקהילה ואשר ניתנים ללא תנאים מקדימים. שירותי רשות כוללים מקבץ של שירותים הנוספים לשירותי החובה, זאת בהתאם לצרכים המקומיים הייחודיים של הקהילה ובהתאם למגבלות התקציביות של הרשות המקומית או השכונה. במסגרת בניית המודל שורטטו התחומים והשירותים אשר מיועדים להיכלל בסל השירותים העתידי.
2. השלב השני, אשר הסתיים ביולי 2009, כלל מיפוי שירותים וצרכים של ארבע שכונות שונות בעיר ירושלים (גוננים רבתי, רמת שלמה, צור באהר ותלפיות מזרח), זאת בהתבסס על עקרונות המודל התיאורטי. מיפוי זה של שירותים וצרכים נעשה באמצעות ארבעה סטודנטים מהאוניברסיטה העברית אשר אספו חומר כתוב ומידע שבעל פה מתושבים ומגורמים שכונתיים ומוניציפאליים.
3. בשלב השלישי של הפרויקט, ובהתבסס על המודל התיאורטי והמיפוי הראשוני, נוסחו המלצות לסוגי והיקף השירותים אשר הכרחיים כי יסופקו לשכונה עירונית. על מנת לתקף המלצות אלו בונים היום עורכי המחקר שאלונים המיועדים למילוי על ידי אנשי מקצוע העוסקים בתחומי השירותים הרלוונטיים.

לכתבה בעיתון "כל העיר" לחץ/י כאן

מיצוי זכויות במערכת הביטחון הסוציאלי בישראל

רקע:

בעוד שמאמצים רבים הושקעו על מנת לצמצם את תופעת הניצול לרעה של תוכניות הכלולות במערכת הביטחון הסוציאלי, ניכר כי כשל חשוב אחר ביישום חלוקת משאבי התוכנית, כזה המתמקד באי מיצוי הזכויות על ידי הזכאים להן, לא זכה לתשומת לב ציבורית ראויה. בעוד שתופעת הניצול לרעה מתייחסת לאספקת סיוע למי שאינו זכאי לכך, תופעת אי מיצוי זכויות (nontake-up) מתייחסת כאמור למצב שבו מי שזכאי לקצבאות ולשירותים מסוימים אינו מממש בפועל את זכותו לקבלת הקצבה או השירות. בהתאם לכך, שיעורי מיצוי זכויות הם היחס בין מספר היחידים או משקי הבית המקבלים גמלה מסוימת ובין סך כל היחידים או משקי הבית הזכאים לה. שיעורי מיצוי מתחת ל 100% מצביעים על תופעת אי מיצוי זכויות אשר בה חלק מהזכאים לתוכנית רווחה לא מקבלים אותה. לתופעה זו של אי מיצוי זכויות במערכת הביטחון הסוציאלי ישנן השלכות משמעותיות הנוגעות לאוכלוסיית היעד של התוכניות השונות, למערכת הביטחון הסוציאלי ולחברה בכללותה.

שנים רבות הנטייה הייתה לראות בבעיה של אי מיצוי זכויות כעניין שנוגע לאנשים עצמם שתובעים או לא תובעים את הגמלה שלהם, ולהתעלם מנסיבות וגורמים אחרים שיכולים לגרום לתופעה זו. כיום הולכת וגוברת ההכרה כי הטלת האחריות של בעיה זו רק על הפרטים איננה מוצדקת שכן אין היא מקיפה את מכלול הגורמים הקשורים לתופעה ואשר יכולים להסביר אותה. מיצוי של זכות לגמלה היא לא רק החלטה של פרט בודד בזמן נתון אם לגשת ולתבוע גמלה או לא, אלא מדובר בהליך ארוך שמתחיל מהרגע שבו מבנה הגמלה מוגדר על ידי קובעי המדיניות, לאורך ההליך של תביעת גמלה, אשר עשוי להיות מסובך, ועד לקבלתה או אי קבלתה של הגמלה. במהלך ההליך הנ"ל עשויים להיווצר מכשולים ומחסומים שונים, זאת ברמת המנהל והפקידות, רמת הלקוח ורמת הגמלה.

המידע על היקף תופעת אי מיצוי של זכויות חברתיות בכלל וקצבאות המוסד לביטוח לאומי בפרט בישראל הוא מצומצם ביותר. למעשה במהלך השנים לא נעשה אף מאמץ שיטתי ועקבי להעריך את היקפה של תופעת אי המיצוי או לפעול למיגורה בישראל. עם זאת, סביר להניח כי גם בישראל קיימת בעיה של מיצוי זכויות בכל הנוגע לגמלאות הביטוח הלאומי. עדות לכך ניתן למצוא בעבודות המעטות שנעשו במהלך השנים ובחנו את מיצוי הזכויות של תוכניות הביטוח הלאומי ושירותים חברתיים אחרים. עבודות אלה התייחסו לאוכלוסיות ספציפיות, או לתוכניות ספציפיות, או לתקופות זמן מוגבלות בלבד, והן אינן מעודכנות לרוב לשנים האחרונות.

מטרות המחקר:

לאור כל זאת, מחקר זה, המהווה מאמץ משותף שלשלושה גופים: בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, המוסד לביטוח לאומיוהלשכה המרכזיתלסטטיסטיקה, מבקש לפעול בשני מישורים. ראשית, להעריך את שיעורי המיצוי של מגוון גמלאות שמספק המוסד לביטוח לאומי בישראל. שנית, מעבר להצגת שיעורי המיצוי, יש חשיבות לזהות את החסמים המונעים מיצוי מלא של גמלאות מערכת זו, ובהמשך לכך לאתר את הדרכים להסרת המחסומים ולהעלאת הנגישות של אוכלוסיות מחולשות בישראל למוסד לביטוח לאומי. מכאן שמחקר זה נועד לתרום תרומה משמעותית לנושא הנגישות לצדק חברתי של אוכלוסיות חלשות ומודרות בישראל, הסובלות מקיפוח ומפגיעה בזכויותיהם, ולידע המועט הקיים בתחום זה.

באופן ספציפי יותר מטרות המחקר הן:

א. הערכת שיעורי אי מיצוי של גמלאות הביטחון הסוציאלי השונות בקרב יחידים ומשקי בית בישראל (תוך התייחסות לשיעורי מיצוי של מקרים, ושיעורי מיצוי של משאבים; תוך התייחסות לאי מיצוי ראשוני/שניוני, טוטלי/חלקי, קבוע/זמני).

ב. הערכה של אי מיצוי גמלאות מצטבר (אדם או משק בית הזכאים למספר גמלאות בו זמנית).

ג. בחינת הקשר בין שיעורי אי מיצוי למאפיינים של התוכניות השונות: סלקטיביות ואוניברסאליות, תנאי הזכאות, מבנה הגמלה, גובה הגמלה ומשכה.

ד. בחינת הקשר בין שיעורי אי מיצוי לבין מאפייני האוכלוסיות השונות: מין, גיל, לאום, השכלה, תקופת שהות בישראל, מצב סוציו אקונומי, מקום מגורים גיאוגרפי (תוך התייחסות לקרבה למוסד לביטוח לאומי), סטאטוס בשוק העבודה.

"הזכות לרווחה טובה"- תוכנית לרפורמה במערכת הרווחה, ביוזמת קרן מנומדין ובהובלת פרופ' ג'וני גל ושביט מדהלה (דצמבר 2022)

במהלך השנתיים האחרונות, פעלה במסגרת קבוצת המחקר במדיניות חברתית קבוצה של מומחים לרווחה, חלקם חברי סגל בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית, על מנת להכין תוכנית לרפורמה במערכת הרווחה. המטרה המוצהרת של התוכנית היא להבטיח את הזכות לרווחה טובה של כל תושבי המדינה הזקוקים לסיוע מערכת הרווחה. פרופ' ג'וני גל ושביט מדהלה הובילו את הפרויקט. היוזמה לתוכנית היא של קרן מנומדין. התכנית גובשה תוך שיח עם גורמי מקצוע במשרד הרווחה, ארגוני החברה האזרחית ומשתמשי שירות.  הנושאים שבהם התכנית עוסקת כוללים התמודדות עם עוני, משילות, שילוב רווחה ותעסוקה, התמודדות עם צרכיהם של אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלות, משפחות וילדים, ילדים במצוקה ונוער עבריין. פרקי התוכנית כללו המלצות מפורטות ומתוקצבות. התוכנית הוגשה לשר הרווחה והביטחון החברתי ואומצה על-ידי המשרד.
 

הרצאת הזיכרון ה-30 ע"ש פרופ' ריצ'רד טיטמוס (יוני 2016)

ביום ב', י"ד בסיון תשע"ה, 1.06.16, בין השעות 14:15-16:00 נערכה בביה"ס הרצאת הזיכרון ה-30 ע"ש פרופ' ריצ'רד מ. טיטמוס.  

במסגרתה הרצתה פרופ' ביאה קנטיון מאוניברסיטת אנטוורפן (בלגיה). פרופ' קנטיון עוסקת בחקר המדיניות החברתית ומנהלת את מרכז "Herman Deleeck" למדיניות חברתית באוניברסיטת אנטוורפן. כמו כן, כיהנה בסנאט הבלגי בין 1995-1999 וייעצה עבור ה-OECD.

נושא ההרצאה: 

“Re-conceptualizing the welfare state: An empirical investigation of the growing symbiosis and contradiction with capitalism in rich European democracies”..

הרצאת הזיכרון ה-29 ע"ש פרופ' ריצ'רד מ. טיטמוס (יוני 2015)

ביום ב', י"ד בסיון תשע"ה, 1.06.15, בין השעות 14:15-16:00 נערכה בביה"ס הרצאת הזיכרון ה-29 ע"ש פרופ' ריצ'רד מ. טיטמוס. 

במסגרתה הרצה פרופ' טימותי מ. סמידינג מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון. פרופ' סמידינג הוא מייסד ומנהל-אמריטוס במרכז המידע והמחקר הבינלאומי LIS ומומחה בעל שם עולמי לכלכלה ומדיניות ציבורית.  

נושא ההרצאה: “Children and equality of opportunity in an increasingly unequal world “.

לצפייה בהזמנה לחצו על הלינק המצורף.

סמינר מתודולוגי בנושא "מחקר משווה של מדינות רווחה" המיועד לתלמידי מחקר לתואר שני ושלישי (יוני 2015)

את הסמינר הנחתה גב' ברברה סבירסקי, יזמית חברתית וממייסדות מרכז אדוה, ובו לקחו חלק פרופ' טימותי סמידינג (Child poverty, mobility and social policy) ופרופ' הווי ליטווין (International comparisons of older adults: The case of SHARE) אשר חלקו תובנות מעניינות מניסיונם עם החוקרים הצעירים שהשתתפו.

לצפייה בהזמנה לחצו על הלינק המצורף.

סדנת "נגישות לצדק חברתי"/ספטמבר 2008

מטרת הסדנא, אשר התקיימה בספטמבר 2008, הייתה לאפשר דיון מעמיק במחקרים אשר יתפרסמו

במסגרת הספר "נגישת לצדק חברתי בישראל". בסדנא השתתפו עורכי המחקרים השונים כמו גם מומחים נוספים בתחומי הדיון. קיום הסדנא התאפשר הודות לסיוע משרד המדע ומרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ובמסגרת פעילות קבוצת המחקר במדיניות חברתית בבית ספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים (תמונות מהסדנא).

סדנא בינלאומית בנושא "משפחות, ילדים ומגדר: המקרה של מדינת הרווחה הים תיכונית"/יוני 2008

בסדנא, אשר התקיימה ביוני 2008, השתתפו מומחים מובילים מהארץ ומהעולם בתחום חקר מדינת הרווחה (ספרד, איטליה, יוון, תורכיה, גרמניה וארה"ב), והיא כללה הרצאות ודיונים בנושאים שונים מתחום משפחות, ילדים ומגדר במדינת הרווחה, זאת תוך דגש על הצגת המצב במדינות רווחה שונות ודיון בינלאומי משווה. במהלך שנת 2009 תפרסם הקבוצה ספר אשר יכלול את הפרקים והנושאים אשר הועלו בסדנא מצ"ב ההזמנה.

כנס ירושלים לביטחון סוציאלי/יוני 2008י

כנס ירושלים לביטחון סוציאלי הנו פרי יוזמה משותפת של קבוצת המחקר במדיניות חברתית בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ושל המוסד לביטוח לאומי. מטרת הכנס היא לעסוק בסוגיות אקטואליות וחשובות הנוגעות למערכת הביטחון הסוציאלי בארץ ובעולם, ובמדיניות החברתית והכלכלית הנוגעת למערכת זו. הכנס מתקיים באביב אחת לשנה וכולל את ההרצאה השנתית לזכרו של ריצ'ארד מ. טיטמוס, אבי מדינת הרווחה, הרצאה הניתנת למעלה מעשרים שנה על ידי בכירי החוקרים בעולם בתחום המדיניות החברתית. במסגרת הכנס מוענקת בכל שנה מלגה לכבודו של ד"ר ישראל כ"ץ לסטודנט לתואר שני או שלישי מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית עבור עבודת מחקר מצטיינת בתחום הביטחון הסוציאלי או המדיניות החברתית בישראל.הכנס בשנה שעברה התקיים ב 3 במרץ 2008, באודיטוריום ע"ש דן ווסונג, המרכז העולמי למדעי היהדות ע"ש רבין, האוניברסיטה העברית בירושלים מצ"ב הזמנה

יצירת קשר

לפרטים נוספים אודות פעילות קבוצת המחקר במדיניות חברתית ולקבלת חוברות הפרסומים, ניתן ליצור קשר עם קבוצת המחקר בדרכים הבאות:

רכז הקבוצה: נועם תרשיש

noamtarshish@gmail.com

כתובת: האוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד, הר הצופים, ירושלים,  91905

קישורים נבחרים: