https://youtu.be/kP_WXyWiOTA

מחקרים פורצי דרך בתחום המוגבלות בחברה החרדית

תאריך: ל' בניסן תשע"ז, 26.4.17

בחלקו הראשון של המפגש, הגב' רויטל ממן, רכזת משנה בסל שיקום הציגה נתונים שעלו מתוך התזה שלה: "כל משבריך וגליך עלי עברו" נטל סובייקטיבי בקרב הורים, למתמודדים עם מוגבלות נפשית, בחברה החרדית.

רויטל דנה בסוגי הנטל השונים שחווים הורים אלו ודרכי הסיוע לאותה אוכלוסייה, כמו גם אופי התפיסות בקרב בני משפחה אודות התופעה.  רויטל במחקרה מתייחסת הן לנטל הרוחני והן לאי ההלימה התרבותית של מסגרות בתחום בריאות הנפש.  לטענתה, שככל שתיווצרנה יותר מסגרות עם התאמה תרבותית, ניתן יהיה לחולל שינויים בתחום.

בדיון שהתפתח עלו השערות להבנת העמדות של הורים אלו: האם מחלה נפשית נתפסת כגזירת גורל מהשמים? האם זו צורה אמונית של התמודדות? ועד כמה היא משקפת לקיחת אחריות? עד כמה ההורים מודעים לכך שאופי ההתמודדות שלהם משפיע על תהליך ההחלמה של הילד שלהם?

חלקו השני של המפגש עסק ברמת הפרקטיקה והמחקר בנושא: הורים עם מוגבלות בחברה החרדית התאמה תרבותית של תכנית התערבות.

מר יקיר פניני מנדל שיתף אודות מחקר הנערך על ידי מסד נכויות ג'וינט ישראל, מחקר אודות תכנית התערבות בתמיכה להורים עם מוגבלות המתבסס על מתנדבים מהקהילה החרדית המגיעים לבית ההורים ומספקים הדרכת הורים. הגב' גיטה לויפר והגב' אסנת פרטוק מנהלות את המסגרת וכנשים חרדיות דואגות להתאמה התרבותית לחברה החרדית.

ד"ר אלן מילשטיין וד"ר דורי ריבקין, חוקרות בתחום המוגבלויות שליוו את התכנית ראיינו אנשי מקצוע, משפחות, ומנחות הורים ומתנדבות.  אלן שיתפה לגבי דילמות שעלו לאורך תהליך הראיונות, דילמות שעלו גם על רקע היותה חוקרת שאינה דתית: כיצד להציג את תהליך הראיונות? כיצד להתמודד עם ההסתרה העולה בשיח סביב נושא המוגבלות? האם לברך על השתיה שמציעים לה כאשר היא מגיעה למשפחה? אילו בגדים ללבוש? כמו כן, אלן נגעה בחוסר המודעות לחלק מהניואנסינים העשויים לעלות בשיח בשל המפגש עם שתי תרבויות שונות.

בנוסף, אלן נגעה בחשיבות של שילוב חוקרים השייכים לחברה החרדית בשלב ניתוח הנתונים.  עו"ד חיה גרשוני, כחוקרת המגיעה מהעולם החרדי, העלתה דילמה עד כמה והאם החוקר המגיע מהחברה בה הוא גדל יכול לחקור את חברתו שלו, מאידך היא שמה דגש על היתרון הגדול הקיים אצל חוקר זה: קיום המודעות לניואנסינים התרבותיים המאפיינים את אותה חברה.  להלן הקישור לארוע: 

https://www.youtube.com/watch?v=XogYIoKx9gE

סוגיית הנישואין בחברה החרדית

תאריך: כ"ד באדר תשע"ז,   22.3.2

המפגש נערך בשיתוף עם איגוד המטפלים החרדי שנערך במרכז לרווחה חברתית יהדות ואתיקה עסק בסוגיית הנישואין בחברה החרדית. 

בחלקו הראשון של המפגש הגב' נטע גילבוע- פלדמן, דוקטורנטית מאוניברסיטת בר אילן, הרצתה אודות שידוכים בחברה החרדית, מחקרה התבסס על 25 ראיונות חצי מובנים.  נטע דנה בסוגיות הנוגעות לשידוכים מורכבים ובפרט למצבים בהם אחד המשודכים סובל ממוגבלות פיזית או נפשית. נטע משתמשת בהמשגות שונות על מנת לתאר את תהליך ההשתדכות, כגון: "הון שידוכי", "חברת משתדכים" ועוד. ההרצאה הדגישה את המורכבות של שידוכים של אנשים עם מוגבלויות בחברה החרדית ואת הצורך להעניק תמיכה וסיוע בהתמודדות עם מרכבות זו. בדיון שעלה הופיעו שאלות הנוגעות להמשך מחקר והעמקה כגון: הסטיגמה הקיימת בחברה החרדית הנוצרת על רקע של חוסר ידע אודות מחלות גנטיות, צורות הון שונות של חרדים ממוצא אשכנזי לעומת חרדים ממוצא ספרדי ועוד.

חלקו השני של המפגש התבסס על מחקרה של עו"ד חיה גרשוני.  חיה עסקה בזכות הנישואין לנשים עם מוגבלות בחברה החרדית.  חיה דנה במודלים שונים שעסקו בביקורת אודות נושא המוגבלות בחברות המסורתיות לאורך ההיסטוריה, ועד למודלים המאפיינים את הגישה הפוסט מודרניסטית.  חיה נגעה במושג ה"זכות" שהינו שונה בחברה החרדית לעומת החברה הליברלית. והעלתה השערות היכן החברה החרדית לכודה.  חיה מאירה את התפיסה השונה של השיח על הזכות לנישואין של אנשים עם מוגבלות בחברה החרדית ואת הצורך להבין את השונות בתפיסה זו כשמעניקים תמיכה למשפחות עם אדם עם מוגבלות בסוגיות הקשורות לנישואין.   בדיון שהתפתח עלו סוגיות שונות כגון: היכן מקום אחריות הקהילה? עד כמה קיים מענה מקצועי עבור אוכלוסייה זו, הן מתוך החברה החרדית והן מתוך החברה הכללית ועוד. להלן הקישור להרצאה:

https://www.youtube.com/watch?v=AHhdl1Ly8ug