פרסומי סגל ביה"ס בתקופת הקורונוה

שמות החוקרים

נושא המחקר

פירוט

במחקר זה אנחנו בודקים כיצד מטפלים זוגיים מסתגלים לטיפול זוגי מרחוק בעזרות רפליקציות כמו זום. בעזרת סקר שהועבר למספר רב של מטפלים זוגיים אנחנו חוקרים כיצד הם חווים את המעבר (הכפוי) לטיפול מרחוק. נושא המחקר חשוב כי למרות שיש מידע על יעילותו של טיפול פרטני מרחוק אין מידע כזה לגבי טיפול זוגי מרחוק שעשוי להיות מאתגר יותר. 

ד"ר דנה לסרי וד"ר אלכס דיסאטניק (UCL)

Losing and regaining reflective functioning in the times of Covid-19:

Clinical risks and opportunities from a mentalizing approach

Much has been said about the severe mental health consequences of the Covid-19 pandemic–a “collective trauma”, defined as an epidemiological and psychological crisis (APA, 2020)–both in the present and in the foreseeable future. A large body of evidence suggests that mentalizing is a beneficial transtheoretical and transdiagnostic concept not only for understanding vulnerability to psychopathology, but also in its treatment (for review, see: Luyten, Campbell, Allison, & Fonagy, 2020). The current commentary therefore seeks to consider the Covid-19 pandemic-related risks for psychopathology, but also discuss the clinical opportunities of the situation by incorporating a perspective of mentalization theory and practice.

ד"ר דנה לסרי ודר' עטרת גבירץ-מידן (אוניברסיטת חיפה)  

יכולת ההתמודדות עם משבר הקורונה: התמקדות בתחושת רווחה נפשית וזוגית ומנגנוני פגיעות וחוסן ובהשלכות הפוטנציאליות של טראומת ילדות.

מטרת המחקר הינה לבחון בצורה מעמיקה ושיטתית את הנושא: יכולת ההתמודדות עם משבר הקורונה ולרבות את ההשפעות הפוטנציאליות של חוויות ילדות על התפתחות פסיכופתולוגיה לנוכח משבר הקורונה ובפרט, רווחה נפשית וסימפטומים פוסט-טראומטיים, כמו גם יחסים רומנטיים ומיניות, תוך התמקדות בגורמי פגיעות וחוסן. זאת, על מנת  להעשיר ולהעמיק את גוף הידע הקיים בנושא. למחקר זה עשויות להיות השלכות קליניות, תאורטיות ומדיניות משמעותיות. אוכלוסיית המחקר תכלול כ1000 בוגרים (מעל גיל 18),  אשר מצויים בקשר רומנטי של למעלה מחצי שנה, היודעים לקרוא בעברית.

ד"ר דנה לסרי, ד"ר אלכס דיסאטניק (UCL) וד"ר טוביאס נולטה (UCL)

התמודדותם של אנשי טיפול עם משבר הקורונה: התמקדות בחוויית ה"טראומה המשותפת" והשלכותיה על רווחתם הנפשית וחוסנם של מטפלים

מטרת המחקר הינה לבחון את רמות המצוקה והפסיכופתולוגיה בקרב אנשי טיפול לנוכח משבר הקורונה, המוגדר מטבעו כטראומה משותפת למטפלים ולמטופליהם גם יחד. זאת, על מנת לאתר גורמי פגיעות וחוסן, לרבות בהקשר של תפקודים רפלקטיביים, מנטליזציה ותשישות החמלה. זהו מחקר בינלאומי, רב תרבותי, הנעשה בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת קולג' לונדון (UCL) ומשווה בין התמודדותם של אנשי טיפול במדינות שונות בעולם. למחקר זה עשויות להיות השלכות קליניות ותאורטיות משמעותיות עבור אלו העוסקים בעבודה טיפולית. אוכלוסיית הנבדקים תכלול אנשי טיפול מסקטורים שונים (עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, מטפלים בתנועה ועוד) ממדינות שונות. 

ד"ר דפנה טנר

פגיעות מיניות בתוך המשפחה בצל הקורונה בפרספקטיבה בין-תרבותית

המחקר בוחן פרספקטיבות של אנשי מקצוע שמעורבים בהתערבות/טיפול  במקרים של פגיעות מיניות בתוך המשפחה בישראל ובארצות הברית אודות משפחות שבטיפולן בהן התרחשה פגיעה מינית תוך משפחתית, ואודות האופן בו הקורונה השפיעה על הדינאמיקה המשפחתית. הוא גם מבקש לבחון את התפיסות שלהם אודות השפעות עתידיות של המגיפה על חייהן של משפחות אלו. המחקר נערך בשיתוף עם חוקרים מישראל ומארצות הברית ומתבסס על שאלונים מקוונים

ד"ר חניתה קושר

טיפול מקוון בילדים בסיכון בתקופת הקורונה

מחקר הערכה על טיפול מקוון טיפול מקוון בילדים נפגעי התעללות והזנחה בתקופת הקורונה בעמותת בית לכל ילד. המחקר מבקש לבחון את המעבר של מטפלים בילדים נפגעי תקיפה מינית התעללות והזנחה והוריהם מפגישות של פנים אל פנים למפגשים טיפוליים מקוונים. המחקר בוחן תפיסות ועמדות של מטפלים ביחס לטיפול מקוון, הערכה שלהם לגבי טיב ואיכות הטיפול המקוון, ודיווח ביחס לתגובה של הילדים וההורים לטיפול זה. המחקר מיועד להקיף כ 70 מטפלים קליניים בילדים. המחקר נערך באמצעות שאלון מקוון למילוי עצמי

נערך ע"י מכון חרוב: פרופ' אשר בן-אריה, גב' שגית ברוק וגב' חמוטל פרקש

תפיסות ותחושות של ילדים ובני נוער בישראל בנוגע לווירוס הקורונה וחייהם האישיים

במחקר זה נשאלו ילדים לגבי תחושותיהם, עמדותיהם ורגשותיהם במרחב בו הם חיים על רקע משבר הקורונה והשלכותיו. הסיבה לקיים מחקר שכזה היא ההבנה בנוגע לחשיבות שמיעת קולם של ילדים בהקשרי החיים השונים ולקיחתם בחשבון בקבלת החלטות הנוגעות לחייהם באופן ישיר ובכלל. השאלון הופץ כסקר אינטרנטי בקרב מדגם מייצג של ילדי ישראל שכלל 654 ילדים בגילאי 10-16. מהמחקר ניתן ללמוד על הרווחה הסובייקטיבית ושביעות הרצון של הילדים מהחיים בתקופה זו, על עמדותיהם בנוגע להשלכות נגיף הקורונה בתחומי חיים שונים כמו הבית, בית הספר, ותחושת הביטחון שלהם, ועל חלוקת הזמן של הילדים בתקופה זו.

פרופ' איתי ברגר, ד"ר יהודה פולק (ביה"ס לחינוך), ד"ר רחל שוהם (מכללת תלפיות לחינוך), מר' חיים דיין

Predictors of adherence to public health instructions during the COVID-19 pandemic

What factors are associated with non-adherence to public health instructions during COVID-19?

פרופ' דורית רואר-סטריאר וד"ר ארנה שמר

קד"ם עולים לדרך

במחקר ההערכה הבודק את יישום תכנית פיילוט למשפחות עם ילדים במצבי סיכון במחקרים על גן הילדים, הוספו שאלות להורים על ההתמודדות בזמן הקורונה. במחקר משתתפים בני משפחה ובעלי תפקידים הפועלים עימם.

פרופ' מיכל אלמוג-בר

שותפות בין-מגזרית בעיתות חירום - אוהל התיאום הבין-מגזרי לסיוע לאזרח במשבר הקורונה כמקרה מבחן

אוהל התיאום הבין מגזרי לסיוע לאזרח, פועל בבסיס פיקוד העורף מסוף מרץ 2020. האוהל הוקם בזמן משבר הקורונה על מנת לייצר שירות מתואם לטובת האזרחים ברשות המקומית, תוך שימוש בתשתיות של כל השותפים באוהל, ויצירת מענה הוליסטי, מתואם אל מול רכזי ההתנדבות ברשות המקומית. באוהל שותפים שישה משרדי ממשלה והוא פועל תוך הובלה משותפת עם פיקוד העורף ו - 40 ארגונים חברתים.

המחקר מבקש ללמוד על דפוסי הפעילות והעבודה המשותפת באוהל, על פעילותם ותפקידיהם של הארגונים השותפים ועל יחסי הגומלין ביניהם.  מטרת המחקר היא להרחיב את הידע אודות תהליכי עבודה בין-מגזריים בעיתות חירום.  המחקר נערך בשיתוף הרשת הישראלית להתנדבות , והאגף לממשל וחברה במשרד ראש הממשלה.

פרופ' מיכל אלמוג-בר

התנדבות באמצעים וירטואליים בעת משבר: קווים ומאפיינים לדמותה בזמן משבר הקורונה בישראל

התנדבות באמצעים וירטואליים הופכת לרלוונטית יותר בשנים האחרונות במסגרת המאמצים לשלב אוכלוסיות חדשות בקרב המתנדבים. זאת, משום שהיא מאפשרת התנדבות גם לאוכלוסיות אשר מתקשות להתנדב בצורות מסורתיות, כמו למשל, אנשים עם מוגבלות, קשישים והורים צעירים. בזמני משבר להתנדבות באמצעים וירטואליים יש יתרונות משמעותיים. נתונים ראשוניים אודות התנדבות בזמן משבר הקורונה מעלים כי כשליש מהמתנדבים שהתנדבו בתקופה זו בישראל, עשו זאת באמצעים וירטואליים (באמצעים דיגיטאליים או דרך הטלפון). זאת לעומת 4% בלבד שדיווחו על התנדבות באמצעים וירטואליים לפני פרוץ המשבר. מטרת המחקר היא ללמוד על התנדבות וירטואלית מנקודת מבטם של מתנדבים העוסקים בה, בהקשר של: חווית המתנדב/ת, אופני הפעילות שלו לרבות היבטים של גיוס, פעילות, הדרכה, הערכה, שימור וקשר עם הארגון המפעיל, ותחושת האפקטיביות של ההתנדבות, בדגש על התנדבות בזמן משבר הקורונה.

המחקר נערך בשיתוף הרשת הישראלית להתנדבות וקרן ע.ז.ר.ה.

פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן וגב' עביר עותמאן

Dealing with Covid-19 under Militarism in Occupied East Jerusalem: A Palestinian Perspective

The study intends to examine occupied East Jerusalem (OEJ) in the midst of COVID-19, by inquiring and dissecting the multilayered effects of colonialism, operating under militarism. It will explore the course of action taken by OEJ community members and organizations, to maintain the community's fabric of life while under lockdown. The study aims to reveal, through the vantage point of Palestinians within OEJ, the intricate details of the ways in which Palestinian individual, families and communities navigate their reality and cultivate strength, when faced with a global calamity such as COVID-19.  It hopes to reveal the complexities that marginalized communities face, when navigating ongoing structural dismemberment and political violence, in the midst of a global crisis; thus, shedding light on the innovative ways communities resist, cope, and assemble new modes to survive, and ultimately thrive.

פרופ' שרון שיוביץ-עזרא

בידוד חברתי ובדידות בקרב האוכלוסייה הזקנה בצל הקורונה: תפקידה של הרשת החברתית

המחקר מבקש ללמוד על תחושות של בדידות ומבודדות חברתית בקרב בני שישים ומעלה בצל פנדמיית הקורונה. קבוצת בני השישים ומעלה הוגדרה כבר מראשית הפנדמיה כקבוצה בסיכון גבוה לחלות במחלה, לסבול מסיבוכיה ומשיעורי תמותה גבוהים משמעותית בהשוואה לקבוצות גיל צעירות יותר. נוכח זאת ומתוך הרצון לצמצם שיעורי הדבקה הוטלו מגבלות של סגר ובידוד על האוכלוסייה המבוגרת.  בשל מציאות כפויה זו יש לשער כי תופעות של בדידות ובידוד חברתי בקרב אנשים מבוגרים תהיינה שכיחות יותר בהשוואה לתקופה שקדמה לפרוץ הקורונה.  המחקר הנוכחי ייבחן את שיעורי הבדידות והמבודדות החברתית של אנשים מבוגרים בישראל בצל הקורונה ובהשוואה לתקופות קודמות. כמו כן, יבדוק  המחקר את תפקודה ותפקידה של הרשת החברתית במשבר הנוכחי.